החלטה בתיק בש"א 4129/07

בפני בקשה לפטור מאגרה.

התובעת, עמותה רשומה, הגישה תביעה נגד הנתבעים למתן סעד הצהרתי הקובע את זכויותיה הקנייניות במקרקעין שברח' המלך ג'ורג' 56-58, שעליהם בנויים בנין היכל שלמה ובנין בית הכנסת הגדול (להלן: "המקרקעין"), לסילוק ידה של הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") מן המקרקעין, וכן לסעדים כספיים שונים. על פי הנטען, הפרה הנתבעת שורה של התחייבויות כלפי התובעת, ביניהן אי פירעון הלוואות שהוענקו לה, אי כיסוי גירעונותיה של התובעת בניגוד למוסכם, אי תשלום דמי שכירות בגין השכרת אולם אירועים המצוי במקרקעין ועוד. עוד נטען כי התובעת זכאית לתשלום דמי שימוש ראויים בגין שימושה של הנתבעת במקרקעיה. לנתבעים מס' 2-4, בעלי תפקיד בנתבעת, מיוחסת אחריות אישית לחובות הנתבעת. סכום התביעה הועמד על סך 15,000,000 ש"ח.

עם הגשת תביעתה עתרה התובעת לפטור מאגרה. בבקשתה נטען, כי התובעת מצויה במצב כלכלי קשה ביותר, ואין ביכולתה לעמוד בתשלום האגרה. הכנסותיה של התובעת במחצית השנה שקדמה למועד הגשת הבקשה, כולל מתרומות, הסתכמו בסך של כמיליון ש"ח. לתובעת חובות בסך כ-9 מיליון ש"ח לנושים שונים, מתוכם חוב של מעל 6 מיליון ש"ח למנהל מקרקעי ישראל בגין המקרקעין שבחזקתה. על המקרקעין מוטלים שעבודים ועיקולים שונים. עוד נטען בבקשה, כי לא עלה בידי התובעת לגייס את כספי האגרה מצדדים שלישיים. יתר על כן, בשנת 2006, ובשל קשיי האשראי של התובעת, נאלץ מנהלה לערוב אישית לחובה של התובעת לבנק בסך 239,600 ש"ח, ואילו מנהל החשבונות של התובעת נטל הלוואה אישית, עבור התובעת, בסך 100,000 ש"ח. לצרכי אגרה, כך נטען, צומצם סכום התביעה לכמחצית.

הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, התובעת לא הוכיחה העדר יכולת כלכלית, ואף הסתירה את מצבה הכלכלי לאשורו. התובעת לא הסבירה כיצד יש בידה לנהל את ההליך באמצעות עורך דין ולא הראתה כי נעשו ניסיונות לגייס את כספי האגרה מצדדים שלישיים, לרבות גיוסו מ"קרוביה". כן נטען כי התביעה אינה מגלה עילה, ובחלקה אף התיישנה.

המדינה, אף שנדרשה ליתן עמדתה, לא עשתה כן עד היום.

דין הבקשה להידחות.

בעל דין המבקש לפטרו מתשלום אגרת בית המשפט חייב להוכיח את העדר יכולתו לשאת בתשלום האגרה. לצורך כך, עליו לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי. כן עליו להוכיח כי עשה ניסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית המשפט מצדדים שלישיים. רק אם ניסיונות אלה כשלו - יש הצדקה למתן פטור, והטלת הוצאות ניהול התביעה על קופת הציבור. למותר לציין כי נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש.

באשר לתאגיד, ההלכה היא כי יש לבחון גם את יכולתו לגייס כספים לתשלום האגרה ממקורות המקורבים לו, ומקום שמדובר בעמותה - ממנהליה (ר' רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1) 1093 (2006), כן השווה בש"א 505/89 דנאר בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 90(1) 173 (1990)).

התובעת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת העדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה. מהבקשה עולה, כי על אף החובות הכבדים להם טוענת התובעת, מצליחה התובעת לקיים מגוון פעילויות רחב, ואף לממנן. התובעת הצליחה לממן שיפוץ נרחב של בניין היכל שלמה בהיקף של מיליוני שקלים שנערך אך בשנים האחרונות, ואף עלה בידה לשלם שכ"ט בשיעור 297,158 ש"ח בגין הפחתת חיובי ארנונה (ראה נספח ז' לבקשה וכן בע' 8 למאזן 2006 נספח יא). יש להניח, אפוא, שיעלה בידה לממן גם את סכום האגרה. התובעת אף לא הראתה כי עשתה ניסיונות ממשיים לגייס את כספי האגרה, בין ממקורות חיצוניים כבנקים (למעט בנק אחד), ובין מ"קרוביה", חברי הנהלת העמותה או תורמיה. התובעת אף לא הבהירה כיצד עולה בידה לממן את שכרו של בא כוחה.

די באלה כדי לקבוע, כי אין בנסיבות העניין כדי להצדיק הטלת הוצאות ניהול התביעה על קופת הציבור.

הבקשה נדחית, אפוא.

התובעת תשלם את האגרה עד ליום 5.6.07. לא תעשה כן - תימחק התביעה.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ט באייר, תשס"ז (7 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

                                                                                    __________________

       ג. כנפי-שטייניץ, שופטת

     רשמת בית המשפט המחוזי

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: